להתגרש בגישור

כן להתקשר או לא להתקשר? מה להגיד? ואם המגשר מכיר אותנו? ומה יקרה בפגישה? ואם בן הזוג לא יסכים לגישור? או שאולי המגשר לא מתאים עבורנו?... ים של התלבטויות לפני שיחת טלפון אחת, ראשונה. הדרך נראית חשוכה מתמיד.

כל ההתחלות קשות. גם בגישור. בוודאי שבקביעת הפגישה הראשונה. לא אחת חוויתי דחיות של פגישה ראשונה, ביטולים של פגישה ראשונה. וכשהפגישה הראשונה מתקיימת, או אז עולים חששות חדשים. האם הגישור בכלל מתאים עבורנו? ומי זה המגשר? כיצד יוכל לסייע לנו, מה השכלתו, מה ניסיונו? ומה הם השלבים עד קבלת הגט הרשמי? אכן שאלות רבות וחשובות. המטרה בכתיבתי זו היא להפיג את הערפל סביב פגישת הגישור הראשונה. כך אני נוהג: מתחילים בהכרות קצרה, עוברים על פרטים טכניים ומתחילים בשיח פתוח נשוא הקונפליקט. כל אחד מבני הזוג יסביר מדוע נתן הזדמנות לגישור, מה מטרת התהליך מבחינתו. בדרך כלל הפגישה הראשונה היא משותפת: מגשר לצד שני בני הזוג. לעתים אחרות הפגישה הראשונה היא נפרדת, כל אחד מבני הזוג בנפרד מול המגשר. הפגישה הראשונה אורכת בין שעה וחצי לשעתיים. לבני הזוג ניתן הזמן על מנת "לבחון" בעיניהם ובתחושותיהם את התאמת המגשר עבורם ואת תהליך הגישור עבורם. זה בהחלט לגיטימי. האמון הראשוני שנוצר הוא הגורם החשוב ביותר לטעמי להמשך גישור מוצלח. אמון נבנה בין אנשים שאינם מכירים, אמון בגישור צריך להיבנות בין מגשר לבין בני זוג שלעתים איבדו אמון זה בזו ולהפך. ישנן טכניקות מקצועיות לפתיחתו של גישור מוצלח. מגשר מקצועי יידע לשפר את יכולות ההקשבה וההכלה של בני הזוג, ימצא את הנושאים המשותפים החשובים לבני הזוג ויוביל את בני הזוג לשיעורי בית (לא קשים מדי) לפגישת הגישור השנייה. קרה לא אחת שבני זוג נכנסו למשרדי טעונים ומתוחים ובעת שיצאו עשו זאת כשהם מרגישים בטוחים יותר בזכות הדרך הבהירה שנפרסה להם .